("זו כן מקטרת…")
הַצִּפּוֹר תַּחַת מְצוֹר צִפּוֹרִיּוּתָהּ
וְהָעוֹלָם שׁוֹתֵק
אֲנָשִׁים צוֹעֲדִים בַּפַּארְק (לְאוֹר־יוֹם) מַצְבִּיעִים
עַל צַמֶּרֶת עֵץ וּפוֹנִים בְּקוֹלָם אֶל צֶאֱצָאֵיהֶם הַמִּתְגַּלְגְּלִים
בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם שֶׁיִּבָּדְלוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים בְּנִימָה מִתַּמֶּמֶת
"צִפּוֹר צִפּוֹר" וְעוֹד מוֹסִיפִים חֵטְא עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֹל
"אֵיךְ הִיא עוֹשָׂה?" הַשִּׁכְפּוּלוֹן מַרְהִיב לַעֲנוֹת:
"צְוִיץ־צְוִיץ"
הַצִּפּוֹר מְבַקֶּשֶׁת לְהֵחָלֵץ מִמְּחִצַּת עַצְמָהּ
צִיּוּץ רָם מְנַסֶּה לִפְרֹץ אֶת גְּבוּלֶיהָ
אוּלָם הוּא גְּבוּלֶיהָ
מַהוּתָהּ מְנַסָּה לָעוּף מִמַּהוּתָהּ לָעוּף וְאִי אֶפְשָׁר
צִפּוֹר אַתְּ מַחְמִירָה אֶת מַצָּבֵךְ
אֲיַעֵץ לָךְ בְּתוֹר הַתְחָלָה
לָרֶדֶת מֵהָעֵץ
כְּבָר תְּהִי מְעַט פָּחוֹת דּוֹמָה לָךְ
אַךְ אַל תַּהַפְכִי אֶת הַיְּרִידָה לְהֶרְגֵּל
שֶׁבַּסּוֹף גַּם פְּעֻלָּה כָּזוֹ עֲלוּלִים
עוֹלְלִים נֶחְמָדִים בַּפַּארְק לְסַוֵּג
וּלְסַכֵּם כְּהַוָּיָתֵךְ
לְשַׁעֲשֵׁעַ אָב וָאֵם
בִּתְפִיסַת הַמְּצִיאוּת הַמְּשֻׁבַּחַת שֶׁלָּהֶם
שֶׁיִּבָּדְלוּ לְחַיִּים אֲרוּרִים