איוב, יום הולדת

א.
וּלְאִיּוֹב הַיִּלּוֹד מַה נֹּאמַר: מַזָּל טוֹב, בְּמִלְּעֵיל,
קְרָאנוּךָ אִיּוֹב שֶׁאוֹיֵב אַתָּה לַגּוֹמֵל
כְּשֵׁם מִשְׁקַל נִצּוֹל כְּשֵׁם מִשְׁקַל יִלּוֹד
שֶׁלֹּא שָׁאַלְנוּ אֶת הַנִּצּוֹל אִם הוּא רוֹצֶה לְהִנָּצֵל
שֶׁלֹּא שָׁאַלְנוּ אֶת הַיִּלּוֹד אִם הוּא רוֹצֶה לְהִוָּלֵד
כָּךְ הַפֹּעַל מַכְרִיעַ עֲבוּרְךָ, וְכָזֶהוּ הָעוֹלָם –
לֹא לְפִי בַּקָּשָׁתְךָ: שֶׁקִּדְּמוּךָ בִּרְכַּיִם, שָׁמַיִם, קוֹלוֹת

ב.
קָדְקָדְךָ תַּחַת הָאוֹר נִגְלֵיתָ אֶל אֲוִיר
שׁוֹאֵף חַמְצָן, נוֹשֵׁף פַּחְמָן, בֵּין אֱדוֹם לְבֵין תֵּימָן
קוּמָה אִיּוֹב צֵא מִן הַכַּד: הָלְאָה הָלְאָה מִן הַפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה
הָלְאָה מִן הַשְּׁחוֹר
קוּם אִיּוֹב אַחַת וּשְׁתַּיִם
שֶׁמִּן הַבְּאֵר – לֹא רוֹאִים
שֶׁמִּן הַמְּאוּרָה – לֹא רוֹאִים
שֶׁמִּסַּד הָרַחֲמִים הָעַצְמִיִּים – לֹא רוֹאִים
שְׁבֹר אֶל סִפּוּר הַמִּסְגֶּרֶת
קוּמָה הַגֵּד לֶאֱלִיפָז – אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן
אַךְ שׁוּם מַכָּה לֹא תְּבִיאֵנִי לְקַלֵּל אֶת הַהֻלֶּדֶת

ג.
אִיּוֹב מִחוּץ לַסֵּפֶר מְחַכִּים לְךָ נִסִּים
אִיּוֹב מִחוּץ לַסֵּפֶר מְחַכִּים לְךָ סוּסִים
שֶׁיִּקְחוּ אוֹתְךָ מֵאֶרֶץ עוּץ לְאֶרֶץ עוּץ

מסכת מוות

גֶּבֶר עִם מַסֵּכַת מָוֶת יוֹשֵׁב
מוּלוֹ יוֹשֵׁב
גֶּבֶר עִם מַסֵּכַת מָוֶת
דּוֹמָה
כֹּל כָּךְ דּוֹמָה
יָכְלוּ לִהְיוֹת אַחִים
אִם יַחְלִיף הַגֶּבֶר
אֶת מַסֵּכַת הַמָּוֶת
עִם מַסֵּכַת הַמָּוֶת
הַדּוֹמָה
לֹא נַבְדִּיל בַּחַיִּים
לֹא נָשִׂים לֵב
אֲפִלּוּ נֵרֵד לִפְרָטִים
אֲפִלּוּ לַפַּרְטָנִיִּים בְּיוֹתֵר
לֹא הָיִינוּ מַבְדִּילִים
כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ
בְּאוֹתוֹ יּוֹם
לְאוֹתָהּ אִמָּא
עִם אוֹתָהּ מַסֵּכַת מָוֶת
וּמוּל הַאִמָּא מְיַלֵּד
שֶׁלּוֹ מַסֵּכַת מָוֶת
דּוֹמָה
כֹּל כָּךְ דּוֹמָה
יָכְלוּ לִהְיוֹת אַחִים
לֹא נַבְדִּיל
גַּם אִם נַבִּיט הֵיטֵב בַּפְּרָטִים
גַּם נוֹרִיד אֶת מַסֵּכַת הַמָּוֶת מֵרֹאשֵׁנוּ
וְנַבִּיט הֵיטֵב בַּפְּרָטִים הַחֲרוּטִים עַל גַּבֵּי מַסֵּכוֹת אַחֵינוּ
לֹא נָשִׂים לֵב בַּחַיִּים

דקוטה הצפונית

עָמוֹס, לֹא הִתְנַבֵּאתָ עַל דָּקוֹטָה
הַצְּפוֹנִית
וְלֹא נָתְנוּ לְךָ שָׁעוֹן שֶׁל קִיר
וְלֹא אָמְרוּ לְךָ לִשְׁבֹּר אֶת הַשָּׁעוֹן לְעֶשֶׂר חֲתִיכוֹת
דַּקּוֹת, וְלֹא שְׁאָלוּךָ
עַל מָה דַּקּוֹתָ הַשָּׁעוֹן הַזֶּה, עָמוֹס

וְלֹא אָמַרְתָּ
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי צְבָאוֹת
כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת רַקּוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עַל צַוְּארוֹתֵיכֶם
כִּי עָלְתָה רָעַתְכֶם לְפָנַי
כִּי אֶת עֶשֶׂר הַדַּקּוֹת הָאֵלֶּה נָתַתִּי לָכֶם אָמַר אֲדֹנָי
לְמִשְׁעֶנֶת וְלִשְׁעִיעוּת
וְאַחַר יִמַּסּוּ חוֹמוֹתֶיהָ וְקִירוֹתֶיהָ לֹא אֶעֱמֹס
וְכִי קְרָאתֶם לֹא אֶשְׁעֶה וּבְכִיתֶם וְלֹא תִּוָּשְׁעוּ

וְלֹא אָמַרְתָּ
לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמֵךְ דָּקוֹטָה
דַּכּוֹתָ יִהְיֶה שְׁמֵךְ, וְשׁוּב לֹא יִקְרָאוּךְ גַּן שָׁלוֹם
כִּי אִם גַּן אֵין־שָׁלוֹם, כִּי אֵין שָׁלוֹם וְלֹא יִהְיֶה שָׁלוֹם
וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם מֵעוֹלָם.
כִּי דָּקוֹטָה אֵינֶנָּה וְחָרְבָה וְאִישׁ לֹא אָמַר,
וְאִישׁ לֹא יָדַע וְאִישׁ לֹא יָשִׁיב.
כִּי מָה שֶׁלֹּא נִבָּא כְּאִלּוּ לֹא יִהְיֶה,
וְלֹא הָיָה, וְלֹא־אָהִיב,
כִּי אָהַבְתָּ אֶת דָּקוֹטָה רַק כְּשֶׁבֶר בֵּין־זְמַנִּים,
כְּאֹשֶׁר לֹא יַתְמִיד
וְעַל כָּךְ אֵין נִבָּאִים עָמוֹס
וְאֵין לָזֶה עָתִיד.

אבסורד

שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפֶה מֵהָעוֹלָם

היתר בהייה

שׁוֹכֵב בַּחֶדֶר שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ וּמְדַמְיֵן
שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים, וְהַחַיִּים כְּמוֹ פַּעַם:
שֶׁסָּבִי עוֹד חַי וְקוֹלֵךְ עוֹד חַי וַאֲחוֹתִי
וְאָבִי בָּרִיא כְּמוֹ פַּעַם וַאֲנִי וְהֶעָתִיד

הֶתֵּר בְּהִיָּה שֶׁנָּתַתְּ לִי פָּקַע כְּבָר מִזְּמַן.
בְּהֶסְתֵּר אֲנִי שׁוּב מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמִי מֵאָחוֹר:
עַכְשָׁו אֲנִי יֶלֶד, כִּתָּה ו'1, וּמַתְחִיל כָּאן
שִׁעוּר בְּחֶשְׁבּוֹן, בַּכִּתָּה שֶׁלָּמְדָה בָּהּ אִמִּי, דָּנִית זִילְכָּה.

הַמּוֹרָה מְמַקֶּמֶת אוֹתִי מוּל תְּמוּנַת הַמַּחְזוֹר
שֶׁנִּרְאֵית בָּהּ אִמִּי הַיַּלְדָּה, בְּדִיּוּק בְּגִילִי.
וּבָהִיתִי בָּהּ עַד שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁאִלּוּ לָמְדָה פֹּה אִתִּי
לֹא הָיָה לָנוּ מָה לְדַבֵּר. כְּמוֹ עַכְשָׁו. וְעֵינָהּ הַחוּמָה

מִתְבַּהֶרֶת עַד צֶבַע עֵינֵךְ. הַמַּבָּט שֶׁל שְׁתֵּיכֶן מְכַוֵּץ
אֶת חַיַּי לִכְדֵי תְּלוּת בֵּינֵיכֶן. מְחַדֵּד שֶׁלָּעַד לֹא אֵדַע
מִי הָיִית בְּדוֹנְיֶצְק, בְּבַת יָם, כְּיַלְדָּה. מִי הָיִית כְּשֶׁהָיִית
אִתִּי כָּאן, וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר מָה הָיִיתִי רוֹצֶה

וְעַכְשָׁו אֲנִי קָם וְהוֹלֵךְ לִרְחוֹבוֹת יַלְדוּתֵךְ וְחוֹצֶה
אֶת רְחוֹב הָאֵלָה. וְיָדַי יְבֵשׁוֹת. וְרֹאשִׁי רְדוּף מִין.
זוּג זְקֵנִים מְעַיְּנִים בָּאַלְבּוֹם "שֶׁרִי אַנְסְקִי: חַמִּין".
וְהַכֹּל כָּל כָּךְ רֵיק בִּי כָּרֶגַע, הַכֹּל אֶפְשָׁרִי.

איזה עולם יפה

פָּנֶיךָ מִתְעַטְּפוֹת בְּמָה שֶׁלְּפָנֶיךָ

סונטה 5

סוֹנֵטָה זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלִּי לְדַבֵּר
עַל עַצְמִי וְלָכֵן אֵיזֶה יֹפִי אֲנִי יָכוֹל
לְהַכְנִיס פֹּה הַכֹּל אֶת הַזָּקֵן וְהַיָּם
שֶׁאָכַלְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל בֹּעַז וְאַבָּא
וַאֲנִי וְכָל הַסָּלָטִים עֲשָׂרוֹת שֶׁל
צְלוֹחִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת בִּצְבָעִים
שֶׁל תִּירָס שֶׁל כְּרוּב שֶׁל סָלָט
טוּרְקִי. בַּסּוֹנֵטָה אֲנִי יָכוֹל
לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ בְּרַנְדְט
וְלִסְמֹךְ עַל כָּל מָה שֶׁאֲנִי
לֹא יָכוֹל לְהִתְעָרֵב בּוֹ כָּל מָה
שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהַסְתִּיר
שׁוֹאֵב אָבָק לְמַטָּה לֵאָה וְיוּבָל
מְנַקִּים זֶה נִכְנַס זֶה פָּשׁוּט הוֹפִיעַ.

מה הפירוש

עֶרֶב חוֹלֵף כְּמוֹ קְרִיאַת שִׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק

סונטה 6

רֹב הַזְּמַן אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
מָה אֲנִי עוֹשֶׂה וּבְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ יֵשׁ
תְּשׁוּבָה יֵשׁ דֶּגֶם וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ
אֲנִי לוֹחֵץ לוֹ אֶת הַיָּד הוּא נִשְׂרָף הוּא שׂוֹרֵף
הוּא מִתְפּוֹרֵר אֲנִי מִתְפּוֹרֵר, אֲנִי פּוֹעֵל עַל פִּי הַדֶּגֶם.
אֲנִי שׂוֹרֵף וְעוֹלֶה בְּשַׂרְעַפִּים שֶׁל חֵרוּת
מִפְּנֵי הַשִּׁיר הַמֻּשְׁלָם מִפְּנֵי מִלִּים מְדֻיָּקוֹת.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ לִפְעָמִים אֶת הַמִּלִּים בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ
בְּתוֹר צְרָחוֹת רְחוֹקוֹת כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא
אוֹ כְּשֶׁאֲנִי בִּזְמַן שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב קוֹרֵא אֶת מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב.
אֲנִי לֹא מְפַחֵד יוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי מְפַחֵד בֶּעָבָר
הָיִיתִי דּוֹאֵג מִזֶּה. מִי אֲנִי בְּכִתָּה ט' חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה
כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בָּעֶרֶב וּבְרֶגַע אֶחָד נִשְׂרַף. הֵטַחְתִּי אֶת הַדִּיסְקְמֶן בָּרַחְתִּי
לַוָּאדִי וּמִלְמַלְתִּי אֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע אֲנִי לֹא מְשֻׁגָּע.

היופי והנצח

הַיֹּפִי חוֹלֵף אֲבָל הַיֹּפִי נִצְחִי