יש עניין
עִנְיָן לְהַפֵּךְ בּוֹ וְיֵשׁ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עִנְיָן.
דָּבָר לַעֲנוֹת בּוֹ וְיֵשׁ שֶׁיִּצְעֲקוּ מֵרוֹם בִּנְיָן
וְלֹא יוּבַן מָה אָמְרוּ. אוּלַי עָנוּ
תְּשׁוּבָה. וְיֵשׁ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עִנְיָן
וְהַבִּנְיָן חָרְבָה.
הַכֹּל לְטוֹבָה: אָמְרוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עִנְיָן,
אוּלַי לֹא אָמְרוּ אֲבָל רָאוּ בּוֹ
מְהַפֵּךְ, כָּךְ אוֹ כָּךְ אָמְרוּ,
עַכְשָׁו חוֹכֵךְ בְּאֵיזֶה צַד לְהִתְהַפֵּךְ.
אָמְרוּ שֶׁמְּהַפֵּךְ עִנְיָן, צָעֲקוּ מֵרֹב בִּנְיָן
וְלֹא שָׁמְעוּ וְהִתְהַפֵּךְ. עַכְשָׁו מֵרֹב צָעֲקוּ
בָּנוּ סְפִינָה בְּלוּנָה פַּארְק וּמְהַפֵּךְ.
שָׁכַב הָעִנְיָן עַל צִדּוֹ וְשָׂבַע הִפּוּכִים.
אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ עִנְיָן שֶׁתִּתְהַפֵּךְ, הֲרֵי אֲנַחְנוּ הֲפוּכִים.
אָמַר לָהֶם: אֵין לְהִתְהַפֵּךְ, עַכְשָׁו נָחִים.