• גיליון

  • שם

  • סוגה

הבחורה שישנה איתי

שָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מַתְחִיל לִסְבֹּר
כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתְּ
הֱוֵה אוֹמֵר: מֵבִין אוֹתָךְ יוֹדֵעַ
לְכַנּוֹתֵךְ לְפָרֵק
אוֹתָךְ לְגוֹרְמַיִךְ לְהַרְכִּיב מֵחָדָשׁ

שָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מְגַלְגֵּל בִּשְׁמֵךְ
כִּבְמַטְבֵּעַ לָשׁוֹן בַּעַל
עֵרֶךְ נָקוּב וְקָבוּעַ

מְחַשֵּׁב כִּי הֵבֵאתִי אוֹתָךְ
אֶת כֻּלֵּךְ בְּרֹאשִׁי
לִידֵי פִּעֲנוּחַ
גָּמוּר

זוֹ שָׁעָה שֶׁל תְּבוּסָה מְסֻיֶּמֶת
תְּבוּסָה לַטִּפְּשׁוּת הַמַּעֲמִידָה בְּעָרְמָה
פְּנֵי חָכְמָה
עֲיֵפָה וּמְבֻגֶּרֶת

הַהֲנָחָה כִּי דְּבָרִים הֵם דּוֹמִים זֶה לָזֶה
אַף גַּם רַק לְעַצְמָם שֶׁדּוֹמִים

שָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מַתְחִיל לִסְבֹּר
זוֹ שָׁעָה שֶׁל עַצְלוּת רִגְשִׁית
הַמְּבִיאָה אוֹתִי לִידֵי זְנִיחַת הַחִידָה שֶׁאַתְּ

הַחִידָה שֶׁאַתְּ
מֵעֶצֶם הֱיוֹתֵךְ אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ אֲנִי!

לִיָּה
לִיָּה
אֲנִי זוֹרֵק עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל
כְּאִלּוּ לֹא מְדֻבָּר פֹּה
בְּפֶלֶא טוֹטָלִי

וְהָעֶרֶב אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל: מִי זֹאת
הַבַּחוּרָה שֶׁיְּשֵׁנָה אִתִּי בְּעֶשְׂרִים הֶחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים?!

וְלִבִּי מִתְעוֹרֵר עַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ

בין התהומים

זוג שירים בשני קולות

 

על ההפרדה בלידה / מיכאל קליין

אֵלֵךְ הַבּוֹרָה שָׁמָּה טוֹב לִי
זֶה כַּמָּה שָׁנִים וְאֶגְמֹר
וְאַגִּיעַ

בֵּינְתַיִם נִדְמֶה לִי הַלַּיְלָה
אֶכְתֹּב לָךְ

הָעֶרֶב נִשְׁפָּךְ כַּף כַּף
כְּרִגְבֵי עָפָר
עַד שֶׁהַחֹשֶׁךְ יֻחְלַט
נִקָּבֵר לַחֲלוּטִין בְּשִׁכְחָה
וּבְשֵׁכָר

מַסְמֵר בַּאֲרוֹנֵנוּ
יָסִיר דְּאָגָה
הָעוֹלָם מִלִּבּוֹ
לֹא נָגִיחַ בְּלֹא
הַזְמָנַת מָשִׁיחַ
תֵּבוֹת
כִּבְדוֹת צַעַר אֲנַחְנוּ
לֹא נֵצֵא מֵעַצְמֵנוּ
נְעוּלִים בִּבְרִיחַ הָאַלְכּוֹהוֹל

בָּרוּר שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ הַלַּיְלָה
הָאַיִן נִמְשָׁךְ לְאַיִן
כִּי שָׁם הוּא מוֹצֵא
לוֹ דִּמְיוֹן
בָּרוּר שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ
אֲנַחְנוּ הֲלֹא
תְּהוֹמִים זֵהִים

 

צרכים מיוחדים / מישל פלצ'יק

חָרַצְתִּי לָשׁוֹן לָעֵת הָרְפוּיָה שֶׁלָּנוּ
תַּגִּיעַ כְּשֶׁבְּתוֹכְךָ רָבַצְתִּי יוֹתֵר מִשֶּׁיָּכֹלְנוּ לְהָכִיל
יֵשׁ חָלָל וְאֵין חָלָל בֵּינֵינוּ (בִּגְלָלֵנוּ מִתְגַּלְגְּלִים)
אֲהַבְתִּיךָ יוֹתֵר מֵאַהֲבַת כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבִּי.

הַחֶרֶב חֲרוּצָה, הַחֶרֶב מְרִיצָה
פָּנֶיךָ טוֹבִים הֵם, פָּנַי רָעִים מִנְּעוּרַי

מִדַּי מְשׁוֹרְרִים הָיִינוּ גַּב אֶל פָּן
הַבְּדִידוּת פּוֹכֶרֶת יָדַיִם – הֵיכָן?
בִּטַּחְתָּ רוּחַ וּמַפַּח הַגּוּף
חָתַמְנוּ בְּשֵׁכָר – לֹא נֹאהַב פִּכֵּחַ
מְגַעְגְּעִים בַּאֲגַמִּים קְפוּאֵי מַבָּט.

צְלִילָה בְּשֵׂיבָה צְלִילָה בְּשֵׂיבָה
הַקַּרְקָעִית לֹא בְּטוּחָה כְּמַפַּת כַּף הַיָּד הַשְּׁמוּטָה
כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁעָשִׂינוּ כָּל
הַשַּׁמּוֹת שֶׁעָשִׂינוּ כָּל
הַנָּשִׁים כָּל
הַנְּשִׁיּוֹת כָּל
הַגְּבָרִים כָּל
הַגּוֹבְרִים בָּזֹאת
לֹא סִפַּרְתִּי לְךָ עַל הַפְלוֹרוֹסֶנְטִים
("לֹא סִפַּרְתִּי לְךָ עַל הַחֲשֵׁכוֹת")

סִלְחִי לִי שֶׁהַתְּהוֹם עָלָה בָּאוֹב
וְהַחֲרָבוֹת שִׁסּוּ בָּנוּ
לְשֹׁבֶל הַחֲצָאִית הַפָּרוּם

עָנַדְתְּ אָז.

בְּכָזָב.
בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
בִּשְׁבִיל אַחֵר.
בְּנִשְׁפָּךְ.
בְּזֶרַע.
בְּזָר.

וּבְכָל זֹאת,
אֲהַבְתִּיךְ יוֹתֵר מֵאַהֲבַת כָּל הַנָּשִׁים בְּשִׁבְיָהּ.

הנעליים האדומות

אִמִּי קוֹבֶרֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת בְּגֻמַּת הַמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה
יֶשׁ לָנוּ אִינְסְטִינְקְט שֶׁל צִפֹּרֶן אוֹגֶרֶת וְעִנְיָן בְּמַחְבּוֹאִים – צַלְמֵי יְלָדִים.
כְּבָר סָפַרְתִּי אוֹתָךְ מְגִנָּה עַל הַקִּיר הַפְּנִימִי וְנִצַּחְתִּי בְּאֶגְרוֹפִים
אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי יָד לָשֵׂאת (רַק הָאֶגְרוֹפִים אֲדֻמִּים כָּעֵת).

לֹא חִיַּכְתְּ וְלֹא הָיָה רִקּוּד. נִתְיַסְּרוּ כָּל הָאָבוֹת הַסַּנְדְּלָרִים.
בְּכָל זֹאת גֵּרַדְתִּי אוֹתָךְ מֵרִצְפַּת הַבְּדֹלַח וְהִמְטַרְתְּ אוֹתָנוּ אַגָּדָה.
אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לַחְדֹּל.
לְהִזְדַּחֵל בְּקֹשִׁי מֵאֵין הֶלֶם, לְהִזְדַּחֵל כְּדֵי לִפֹּל אֶל תּוֹךְ צֶלֶם.

הָיְתָה בְּשׂוֹרָה וְלֹא הָלַךְ כַּשּׁוּרָה, אוּלַי בְּעֶצֶם הָלַךְ
וְסִפַּחְתְּ סַנְדְּלָרִים בְּמַסְמֵר וּפַטִּישׁ.
יְלָדִים בּוֹנִים עָלַיִךְ. כָּל הַיְּלָדִים הַבְּרוּכִים בִּי מְאַמְּצִים עֲצַבִּים קְצוּרִים מֵהַתְּבוּאָה שֶׁלָּךְ.
יִתָּכֵן כִּי לֹא סְפַרְתִּינוּ.
יִתָּכֵן כִּי סָפַרְתְּ מִדַּי לְיִתָּכֵן

כִּי כָּל הַלֵּדוֹת נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת.

כַּפַּיִם מְחַיְּכוֹת וְכַפַּיִם
מְרַקְּדוֹת

עוד שיר חורף

יוֹם מְסֹרָג.
מֻבְרָח מִשָּׁרְשֵׁי הַיָּמִים –
נִתְבָּרְדוּ בַּחֹרֶשׁ מֵאָז קָהָה
אֶל יְרֹקֶת עַרְפִלִּים

וְאָנוּ צוֹעֲדִים, סוֹרְגִים כָּרִיּוֹת כַּפּוֹת רַגְלַיִם
כִּכְסִיסַת הַזֶּרֶת וְהָאֲגוּדָל.

יָדַעְנוּ שֶׁזֶּה יָבוֹא.
יוֹם מְסֹרָג.

רֹאשֵׁנוּ אֲהִיל הַמִּטְרִיָּה
שֶׁטֶּרֶם, שֶׁנִּשְׁכַּח כְּבֵית זָר,
הִתְנַזֵּר מֵאוֹר רוֹבֵץ
בִּשְׁלוּלִית נְטוּלַת מִסְגֶּרֶת.

הדגלן

(רוּחַ רוֹחֶשֶׁת גַּחְלִילִיּוֹת סָבַרְתִּי כִּי זֶהוּ שֶׁלֶג
וּמַזָּל שֶׁשִּׁכְנְעוּנִי שֶׁעַתָּה אוּכַל לוֹמַר לֹא רָאִיתִי
שֶׁלֶג מִיָּמַי)

(1)

הַאֻמְנָם הָרוּחַ הִתְגַּלְּשָׁה בַּדֶּגֶל אוֹ שֶׁמָּא דֶּגֶל־רוּחַ־כְּלָל
מַצְלִיבָה כָּנָף דּוֹרֶשֶׁת אַף עַל פִּי הַצֵּל הַחוֹלֵף כִּי הִנֶּנִּי
שָׁם – אִישׁ זָר, הָרֵם תֹּרֶן
אִישׁ זָר, פָּנִים תַּחְוִיר
כִּי צְבָעַי זָרוּ מִמֶּנִּי קוֹלוֹנְיוֹת בְּחָמְרָהּ מְשׁוּחִים
דַּגְלָן כְּבָר לֹא יָבִיא, יָגֵעַ מֵאִישׁ זָר וְאֶפְנֶה
שׁוּב אֶל אִישׁ זָר פֶּן יַגִּיעַ הַדַּגְלָן
עֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה וְרַחֵם עַל הַתָּם שֶׁכֵּן חַיָּב לָזוּז
חַיֶּבֶת לָזוּז תְּזוּזָה שֶׁלֹּא יוֹתִירֵנִי לִזְחִילָה
עַכְשָׁו שֶׁתְּעִיָּה מְזַמֶּנֶת
הַצְהָרָה.

(2)

חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַדַּגְלָן הַצְּבָאִי, עַל דְּגָלִים שֶׁיָּנוּעוּ מֵאֵלֵיהֶם
וְעַל אִשְׁתּוֹ שֶׁהִתְרַחֲקָה לְלֹא סִבָּה.
מָה נֹאמַר לַדַּגְלָן עַל חֲלוֹמוֹת הַשָּׁוְא שֶׁלּוֹ?

בַּמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה, יָצְאוּ הַפִּילִים כֻּלָּם וְשִׁחְרְרוּ אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת
גַּם הַמֶּלֶךְ הָיָה שָׁם, גַּם יַבֶּשֶׁת אָמֵרִיקָה,
וְהָאוֹיֵב לֹא הוֹפִיעַ.
וְהַחֲצוֹצְרוֹת נָשְׂאוּ קוֹלָן לְלֹא נְשִׁיפַת הַחֲצוֹצְרָנִים,
וְהַתּוֹתָחִים יָרוּ בְּלֹא עֲצַת הַתּוֹתְחָנִים,
וְהַדַּגְלָן אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ בְּלִי שֶׁנָּשְׁבוּ הָרוּחוֹת,

וְאִשְׁתּוֹ הִתְעוֹרְרָה מְאֻשֶּׁרֶת בְּמִטָּתוֹ שֶׁל הַשַּׁגְרִיר הַפָּקִיסְטָנִי
בְּלִי דַּעַת מִי נָשָׂא אוֹתָהּ שָׁמָּה – – –

שברירי

אוֹמְרִים יֶשְׁנוֹ יְצוּר אֶחָד – שַׁבְרִירִי,
יוֹנֵק־גָּדוֹל שָׁמֵן וַחֲלַקְלַק מֵהַמִּפְרָץ הַפָּרְסִי,
שֶׁהוּא כַּבִּיר מִכָּל הַהִצְטַעֲרוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּאֲשֶׁר הֵן שָׁם.

וְכָל אוֹתָן פְּרֵדוֹת בְּטֶרֶם עֵת אוֹ בְּעִכּוּב,
הַמַּשְׂטֵמָה לַטִּפְּשִׁים שֶׁמְּכַלָּה אֶת נֶפֶשׁ הַחֲכָמִים לְבַדָּם,
אָבְדַן הַדֶּרֶךְ אוֹ הָאָבְדָן שֶׁבַּדֶּרֶךְ,
וּכְאֵבֵךְ שֶׁלָּךְ, שֶׁהוּא עַתָּה גַּם שֶׁלִּי – –
כָּל אֵלּוּ אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד צִפֹּרֶן שָׁמִיר שֶׁלּוֹ.

וּמָה סוֹדוֹ שֶׁל שַׁבְרִירִי הַכַּבִּיר
שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַהִצְטַעֲרוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּאֲשֶׁר הֵן שָׁם?

סוֹדוֹ שֶׁל שַׁבְרִירִי – שֶׁהוּא סוּמָא.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁכָּל מִי שֶׁשַּׁבְרִירִי רוֹאֶה
אַף הוּא נַעֲשֶׂה סוּמָא בְּעַצְמוֹ, וְאֵין הַצָּרוֹת נִרְאוֹת לוֹ עוֹד!
וְכָל שֶׁצָּרִיךְ אָדָם כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת עָצוּב שׁוּב לְעוֹלָם
הוּא שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ שַׁבְרִירִי.

וְזֶה סוֹד כָּל צָרוֹתַיִךְ הַכַּבִּירוֹת.

הברדלס

הַבַּרְדְּלָס, שֶׁאֵין לוֹ נְקֻדָּה בָּעוֹלָם.
כָּל הַקַּוִּים הַמְּחַבְּרִים אֶת
נְקֻדּוֹת חֲלִיפָתוֹ שֶׁל הַבַּרְדְּלָס,
מוֹלִיכִים הַחוּצָה מִגּוּפוֹ.

הַבַּרְדְּלָס מַבִּיט עַל גֵּווֹ
שֶׁל פַּנְתֵּר הַלַּיְלָה הַשְּׁמֵימִי,
וְאֶלֶף הַחֲבַרְבּוּרוֹת הַדּוֹלְקוֹת
חוֹמְסוֹת אֶת אִישׁוֹנָיו.

אַךְ אֶלֶף אַלְפֵי נְקֻדּוֹת עֲדַיִן אֵינָן קַו –
כְּשֵׁם שֶׁרִבּוֹאוֹת מִצְמוּצִים אֵינָם חֲלוֹם.
וְעַל כֵּן מִתְהַלֵּךְ הַבַּרְדְּלָס וְרוֹשֵׁם
עִקְבוֹת חֲבַרְבּוּרוֹת עַל עוֹר הַמִּדְבָּר
עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל סוֹפוֹ.

הדודו מטיף לציפורים לחזור בתשובה ולהפסיק לעוף

יַרְגָּזִים, שְׁרַקְרַקִּים, חוֹחִיּוֹת, תֻּכָּאִים,
לָמָּה הֲרֵעוֹתֶן לַעֲשׂוֹת, לְהַשִּׂיג אֶת גְּבוּל אֱלוֹהִים?
מְלַשְׁלְשׁוֹת עַל קָרַחַת אֱנוֹשׁ, נִלְכָּדוֹת בִּפְּרוֹפֵּלוֹרִים,
אֵינָן יְרֵאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, הַגֶּשֶׁם וְהוֹד הֶהָרִים.

מַהוּ מְקוֹם אַהֲבָה, דּוּכִיפַת מְרֻטְפֶּשֶׁת אֶבְרָה?
צִלָּהּ הַנּוּגֶה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר אַתְּ אֵינֵךְ מַכִּירָה.
מָה תְּזַמֵּר הַזָּמִיר הַפַּחְדָן, הַנִּמְלָט בַּחֲלֹף הָעוֹנָה,
מָה כְּבָר תִּכְתֹּב בְּלַשְׁלֶשֶׁת שְׁחֹרָה עַל מְכוֹנִית לְבָנָה?

הַדּוֹדוֹ לָנֶצַח הוּא עוֹף

וְלֹא יִכָּחֵד עַד דּוּמָה!
ה׳ לֹא בָּרָא לוֹ מָעוֹף,
אַךְ הִבְטִיחַ לוֹ אֲדָמָה.

שני שירים לזכר הדס מזרחי

שיר שזוכר / טל סלוצקר

הִיא הָיְתָה זִכָּרוֹן שֶׁעָלָה מִן הַיָּם וּמִן הַטּוֹבְעִים,
כָּל שִׁיר עַל הֲדַס הִתְיַחֵס אֵלֶיהָ וְנִזְכַּר בָּהּ שׁוּב תּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת.
כָּל הַזְּמַן, הִיא יָדְעָה אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת עָלֶיהָ בְּמַבָּעִים.
לְאֹרֶךְ שָׁנִים הָיוּ חַיֶּיהָ הִתְמוֹדְדוּת.

חֲבָל מְאוֹד שֶׁבְּגִיל 44 יָצָא לָהּ כְּבָר לָמוּת.

קָרוֹב, קִרְבָה, קִלְשׁוֹנוֹת, חַיִּים מֵתִים.
כֹּשֶׁר קָרוֹב, כִּשְׁעַת קָרְבָּנוּת.
חָצוּי חֲצִיָּה חֹמֶר חָמוּר, חוֹשֵׁב חִשּׁוּבִים.
רָצוּי רְצִיָּה, רְצִיּוֹת, רִימֶמְבֶּר רַהַבְתָנוּת.

הֲדַס אַגָּס פָּשׁוּט, הָלַךְ הַמִּיץ לַהֲדַס.
הַכֹּל נִגְמַר מֻקְדָּם מִדַּי וְאוּלַי בַּפַּעַם הַבָּאָה יִהְיֶה טוֹב.
בַּפַּעַם הַבָּאָה יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, אוֹ כִּמְעַט טוֹב, אוֹ אֲפִלּוּ טוֹב מְאוֹד.

 

לזכר / שגיא אלנקוה

הֲדַס, הָרֵיחַ הָרַעֲנָן
שֶׁל דֶּשֶׁא גָּזוּם,
הַחוֹל שֶׁנִּכְנָס לָעֵינַיִם,
רְאִי עָנָן,
רְאִי מָה מִסְתַּתֵּר
בְּתוֹךְ עָנָן,
אֵיךְ
כְּלָבִים קְטַנִּים
רוֹכְבִים עַל
הֶעָנָן,
הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין בְּנֵי
אָדָם,
שֶׁהַמִּלִּים וְהַחֲפָצִים
הַמַּמָּשׁוּת וְהַדִּמְיוֹן
הֵם קֶצֶב
הַקֶּצֶב
הַזֶּה
הַמַּנְגִּינָה
הַמְּשֻׁגַּעַת
שֶׁל הַחֶלְקִיקִים,
שֶׁמַּרְשִׁים
לְעַצְמָם
לִסְגֹּר אוֹתָנוּ
בְּקֻפְסָאוֹת קְטַנּוֹת
שֶׁל מִלִּים.
הָרִימִי יָד
הֲגִי מִלָּה
הֲיִי חֵפֶץ,
בֻּבָּה מְרַקֶּדֶת
עַל חוּט,
צִבּוּר הָאֲנָשִׁים,
שֶׁפַּעַם חִקּוּ
אוֹתָךְ
בְּמִינֵי צוּרוֹת
מַצְחִיקוֹת.
צַחֲקִי בָּהֶן
דַּרְכֵּנוּ.

*

הָרִבּוּי רוֹשֵׁם
בְּנַחַת שִׁיר.
הָעַצְמִי מְשַׁמֵּשׁ
לוֹ כְּלִי.
הָעַצְמִי
מוֹצֵא מָקוֹם
מְאַפְשֵׁר,
מוֹצָא
מֵהֲוָיָה שֶׁמְּפַחְלֶצֶת
אֶת הָאֲנִי,
שֶׁעוֹשָׂה אוֹתוֹ
כַּר לְמַדְקֵרַת
סִכּוֹת,
אֲנִי אִישׁ,
וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם,
לֹא הַדָּבָר הַדָּהוּי
הַנִּדְבָּק,
הַזָּרוּת שֶׁבַּקִּיּוּם.