אֲנִי רוֹחֵץ כּוֹס,
הַכּוֹס שִׁלְדִּית,
עֲשׂוּיָה קַוֵּי גִּידִים
שְׁקוּפִים.
נַעֲשֵׂיתִי סֻכָּרִים וְשֻׁמָּנִים,
חֶלְבּוֹנִים
זוֹהֲרִים.
לֵב מְזַנֵּק אֶת זִנּוּקוֹ הַלֵּילִי
שָׁקוּף.
הַאִם יֶשְׁנָם עוֹד פְּתִיתִים
שֶׁל חַיִּים, שֶׁל אַהֲבָה
בַּנִּמְצָא?
יֶשְׁנָהּ הַתּוֹעֶלֶת שֶׁמֵּפִיק
לִבָּן הַקָּטָן שֶׁל הַצִּפּוֹרִים.
לִבָּן מוּל לְבָבִי.
לֵב כָּל הַדְּבָרִים.
יֶשְׁנוֹ הַבַּיִת
וְתַחְתָּיו אֲנִי
כְּמִין נָדָל אוֹ עַקְרָב.
אֵיזֶה כּוֹכָב רָפֶה
מֵאִיר בּוֹ צוּרָה.