קָם הַקְּלַיְין שֶׁבְּמִיכָאֵל
לָתֵת עֲבוֹדָה
וְהוּא יוֹדֵעַ אֶת יִעוּדוֹ
(הַשּׁוּרָה הַזּוֹ מְדַגְדֶּגֶת בִּי פְּנִימָה
כְּמוֹ אֶצְבַּע בַּתַּחַת)
מַדְהִים לַחֲזוֹת בְּהָגִיחוֹ
שֶׁהוּא מֻמְחֶה בְּעִנְיָנָיו
אַפָּתִי וּמִתְנַשֵּׁם כְּמוֹ חַיָּה נֵעוֹרָה
וְהָעֵינַיִם מַפְתִּיעוֹת מִתְגַּלּוֹת
מֵאֲחוֹרֵי שְׁמוּרוֹת
הָעֵינַיִם כְּמוֹ הַטֶּבַע מֵאֲחוֹרֵי
שְׁמוּרוֹת הַטֶּבַע
עֹבִי
שְׁלוּל שְׁבִיל
חוֹסֵה חֹשֶׁךְ
וְהַמַּבָּע שֶׁבָּהֶן
לֹא בְּחֶסֶד הוּא הִשְׁתַּחֵל הֵנָּה
בְּעַצְמוֹ הֵקִים וְהֵבִיא וְהִגִּיעַ לַזְּמַן הַזֶּה
דַּרְוִינִיסְט שֶׁלֹּא מִדַּעַת
שְׁלוּט שֵׁן וּמִין וְשַׁלִּיט עֲלֵי עֶשֶׁת
יוֹתֵר מִן הַמּוֹחַ קְלַיְין
יוֹתֵר מִמֶּנִּי לְרֶגַע
קָם קְלַיְין וְנִשְׁכַּב כִּלְעֻמַּת שֶׁקָּם
עַכְשָׁו הִנֶּנִּי
שׁוֹאֵל בְּקוֹלִי נְגוּעַ הָאֲשָׁכִים הֶעָלוּל
לְהַרְעִים חֶדֶר: סַבָּא
שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים הִשְׁכַּמְתָּ לַהֲרֹג אֶת יוֹסִי
סָבְתָא יוֹדַעַת?
פָּנַי מְסָרְבִים לְהַלְשִׁין עַל הַשֹּׁרֶשׁ
עָלִים נִדָּפִים פָּנַי הַיָּפִים מִדַּי
עֲדֵי שֶׁקֶר
סָבְתָא יוֹדַעַת?
שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים קָמוּ לְהָרְגְךָ אַתָּה הִשְׁכַּמְתָּ לַהֲרֹג
אוֹתְךָ לִפְנֵיהֶם
וּבְיַחַד אַתֶּם מִשְׁפָּחָה
סָבְתָא יוֹדַעַת?
קָם בִּי עַם וַאֲנִי פְּרָטִי כָּל כָּךְ
גַּם תַּחַת שִׁמְךָ בַּחֲשֵׁכָה שֶׁל אִיד
בְּחֹם שֶׁל רֶחֶם
כְּמוֹ נָחָשׁ תַּחְתֵּי אֶבֶן נָם קְלַיְין
הוֹ יוֹסֵף קָטָן
תְּנוּמַת דּוֹרוֹת רַבִּים
עַד קַיִן
אַתָּה יוֹדֵעַ?
פָּנֶיךָ שְׁקֵטִים כָּל כָּךְ וּמֻרְכְּבֵי מִשְׁקָפַיִם
קוֹרְאִים שִׁירָה