סוֹנֵטָה זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלִּי לְדַבֵּר
עַל עַצְמִי וְלָכֵן אֵיזֶה יֹפִי אֲנִי יָכוֹל
לְהַכְנִיס פֹּה הַכֹּל אֶת הַזָּקֵן וְהַיָּם
שֶׁאָכַלְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל בֹּעַז וְאַבָּא
וַאֲנִי וְכָל הַסָּלָטִים עֲשָׂרוֹת שֶׁל
צְלוֹחִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת בִּצְבָעִים
שֶׁל תִּירָס שֶׁל כְּרוּב שֶׁל סָלָט
טוּרְקִי. בַּסּוֹנֵטָה אֲנִי יָכוֹל
לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ בְּרַנְדְט
וְלִסְמֹךְ עַל כָּל מָה שֶׁאֲנִי
לֹא יָכוֹל לְהִתְעָרֵב בּוֹ כָּל מָה
שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהַסְתִּיר
שׁוֹאֵב אָבָק לְמַטָּה לֵאָה וְיוּבָל
מְנַקִּים זֶה נִכְנַס זֶה פָּשׁוּט הוֹפִיעַ.
