לֹא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר הַיּוֹם וְזֶה כּוֹאֵב בַּגַּב.
מֵאָה פְּעָמִים אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֶת זֶה
כִּי מִי לֹא יִזְדַּהֶה כִּי מִי מֵאָז הִתְמוֹטְטוּת
הַגּוּשׁ הַמִּזְרָחִי בִּכְלָל מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה
נַגִּיד עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי מְשׁוֹרֵר צָעִיר, שׁוֹבָב, עִם חוֹב
וְהֶלֶם קְרָב.
עֲדַיִן, לֹא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר הַיּוֹם
וְזֶה כּוֹאֵב בַּגַּב.
מִטּוֹת מְבֻלְגָּנוֹת הֵן יַרְכָתַיִם שֶׁל סְפִינוֹת מוֹרְדִים
מִטּוֹת מְבֻלְגָּנוֹת הֵן קוֹל שֶׁל דּוֹר
אֲבָל הַכֹּל קוֹלוֹ שֶׁל דּוֹר וְאֵין הוֹרֶה מַכִּיר מַגַּע יָדָיו
וְאֵין מַהְפֵּכָה בְּיָם שָׁחֹר וְזֶה כּוֹאֵב בַּגַּב.
מִטּוֹת מְבֻלְגָּנוֹת מִשִּׁעֲמוּם, הֵן נִקְרָעוֹת מִכָּל הֶקְשֵׁר שֶׁל חֶדֶר
כִּי רַק לְרֶגַע מְרִימִים אֵלָיו עַפְעַף לְצֹרֶךְ הַרְפָּיַת הַשְּׁרִיר
מִמַּאֲמַץ הַמַּעֲקָב וְהַרְכָּבַת הַפֵּשֶׁר מֵהַסִּיב
כִּי זֶה מְאֹד מֻרְכָּב.