בַּלַּיְלָה בָּאוּ גַּמָּדִים וּפֵרְקוּ אֶת אִמָּא
מִפְרָק־מִפְרָק נִתְּקוּ אֶת גַּפֶּיהָ
אֶת עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת שׁוֹחֲרוֹת הַטּוֹב
עָקְרוּ כְּדֵי שֹׁרֶשׁ מֵחֹרֵיהֶן
וְשָׁתְלוּ בִּמְקוֹמָן עֵינַיִם
זֵהוֹת לְמַרְאֶה וְלִבְלוּב
כְּמוֹ הָיְתָה סְפִינָתוֹ שֶׁל תֵּסֵאוּס
אִמִּי הַמַּפְלִיגָה בַּיָּמִים שֶׁהִסְתַּפְּרָה לֹא פַּעַם
וּשְׂעָרָהּ אָרֹךְ
חוּמִים צְרוֹרוֹת מַחְלְפוֹתֶיהָ כִּשְׁמָן כֵּן הֵן
חוֹלְפוֹת וּמִתְחַלְּפוֹת וְאוֹי הַגַּמָּדִים
הַמַּפְחִידִים לַחְשֹׁב שֶׁהִזְדַּמְּנוּ מִסַּם אוֹ מִזְּמַן
כְּשֶׁהַכֹּל יָשְׁנוּ
וּלְמַעַן הָאֱמֶת
כְּשֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי אִמָּא אֲנִי
הִתְכַּוַּנְתִּי לְמִישֶׁהוּ אַחֵר