הִנֶּנּוּ חֲתִיכוֹת דַּקּוֹת־דַּקּוֹת חַיּוֹת־מֵתוֹת
תְּמוּנוֹת־קוֹלוֹת מְבֻתָּרוֹת
שֶׁהוֹתִירוּנוּ רַק יָדַיִם אוֹ רַגְלַיִם, מוּגָפִים
מְרֻשָּׁתִים, אֲחוּזֵי־בֶּהָלָה לִפֹּל
בִּלְשׁוֹנֵנוּ מוּל זְרוֹעוֹ שֶׁל הַקּוֹסְמוֹס הַשָּׁר
הַמְּאַיֵּם וְהַצּוֹדֵק תָּמִיד
הַמְּגֻלָּם צִבּוּר, הַמֻּרְכָּב מִכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ,
(כְּלוֹמַר מִמָּה שֶׁנִּשְׁאָר מֵאִתָּנוּ),
וּכְבָר לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט
לְהָשִׁיב לִקְרִיאַת הַשֵּׁם הִנֶּנִּי
(אֲפִלּוּ לֹא בְּחָסוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ 'מֵמוּאָר'
אֲפִלּוּ לֹא בְּחָסוּתוֹ שֶׁל מְשָׁרְתוֹ הַ'לֹּא מוּדָע') –
שֶׁהַנּוֹזֵל עָבֵשׁ בְּסִיר הַלַּחַץ,
וּכְבָר מַתְחִיל לִדְלֹף מִן הַצְּדָדִים,
שֶׁכְּבָר רִתְּחוּנוּ לְשִׂיא חָדָשׁ, רוֹטֵט, תְּזָזִיתִי,
שֶׁבּוֹ נִתָּן רַק לִבְלֹעַ אֶת הַלָּשׁוֹן
מוּל בְּקָעִים שֶׁל זַרְזִיפֵי אֱנוֹשׁ הַמְּבַקֵּשׁ
בְּהַגְדָּרָה – שֶׁלֹּא לִפֹּל – תַּחַת שׁוּם הַגְדָּרָה,
וּכְבָר אֲנַחְנוּ אַחֲרֵי הַמַּסָּע שֶׁבּוֹ סָחַבְנוּ
עַל גַּבֵּינוּ אֶת אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִצְטָרְפוּ
לְרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל קְהִלַּת הַלַּהַטְבַּפַא"ק,
(כְּשֶׁחֶלְקֵנוּ שִׁלַּמְנוּ בְּגוּפֵנוּ אֶת מְחִיר הַנְּשִׂיאָה),
שֶׁכְּבָר הִתְקַדַּמְנוּ, בְּזֵעָה קָשָׁה, מִילִימֵטֶר
אוֹ שְׁנַיִם, מִדְּמוּת הָעֲרָבִי בְּ"הַמְּאַהֵב" שֶׁל א"ב יְהוֹשֻׁעַ
וּכְבָר נִבְהַלְנוּ מִן הַקֹּר הַמַּצְמִית, כְּשֶׁגִּלִּינוּ שֶׁמְּאֻחָר
מִדַּי לָשׁוּב חֲזָרָה, אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאֱנוֹשִׁי הוּא לֹא
רַק יִצּוּג, אֶלָּא דָּם. פּוֹעֵם. פּוֹגֵשׁ. עַתִּיר. חִידָתִי.
לֹא־מוּבָן. וְאָז, חֲנוּקִים מֵהַמְּשֻׁלָּשׁ הָאֵדִיפָּלִי
שִׁוַּעְנוּ בַּלֵּילוֹת, בַּחֲשַׁאי,
לְעוֹד צוּרוֹת גֵּאוֹמֶטְרִיּוֹת שֶׁל תּוֹדָעָה
