כָּל הָאוֹכֵל מִפְּרִי הַפְּלַסְלוֹס,
שׁוֹכֵחַ אֶת עֲבָרוֹ וְזוֹכֵר רַק אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.
וּפְרִי זֶה נִזְקוֹ רַב,
כֵּיוָן שֶׁצְּעִירִים זוֹכְרִים אֶת מוֹתָם
אַךְ לֹא אֶת יַלְדוּתָם,
וְהָעוֹבְדִים אֶת פִּטּוּרֵיהֶם
אַךְ לֹא מַדּוּעַ הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד,
וְאוֹהֲבִים אֶת יוֹם פְּרֵדָתָם
וּלְעוֹלָם לֹא אֶת מַעֲשֵׂה הִתְאַהֲבוּתָם,
וְגָרוּעַ מִכֹּל שֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת עֶצֶם אֲכִילַת הַפְּרִי
אַךְ זוֹכְרִים אֶת תּוֹלַדְתָּהּ
וְרוֹאִים בָּהּ טֶבַע הַדְּבָרִים.