"לֹא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר הַיּוֹם וְזֶה כּוֹאֵב בַּגַּב"
– תמר רפאל
בְּכָל קְשִׁיחוּת הַטֶּבַע הַנִּתְבָּע בִּי
אֶטְבַּע בְּנוֹזְלָיו. כָּל לָאו שֶׁבַּמְּצִיאוּת –
אֶעֱבֹר עָלָיו. לְפָחוֹת אֲנַסֶּה, אָמַרְתִּי.
עַכְשָׁו אֵיזֶה דָּבָר בִּי מְהַסֵּס. אֵיזֶה
דָּבָר בִּי מְהַסֶּה – פָּנִים, שְׁבוּעוֹת, יַמִּים,
מַתִּיז שִׁיר־עֶרֶשׂ, מִתְכַּסֶּה גַּלִּים פְּלוּמִים. אֲנִי הַמְּהַסֶּה –
מָה עָשִׂיתִי מִמָּה שֶׁנִּתַּן לִי?
תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה עַל קַרְטוֹן חָלָב,
יָם־גְּבוּלוֹת־לוֹ. וְאֵלָיו,
בְּכָל לַיְלָה
אֶרֶב רַב.