עָמוֹס, לֹא הִתְנַבֵּאתָ עַל דָּקוֹטָה
הַצְּפוֹנִית
וְלֹא נָתְנוּ לְךָ שָׁעוֹן שֶׁל קִיר
וְלֹא אָמְרוּ לְךָ לִשְׁבֹּר אֶת הַשָּׁעוֹן לְעֶשֶׂר חֲתִיכוֹת
דַּקּוֹת, וְלֹא שְׁאָלוּךָ
עַל מָה דַּקּוֹתָ הַשָּׁעוֹן הַזֶּה, עָמוֹס
וְלֹא אָמַרְתָּ
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי צְבָאוֹת
כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת רַקּוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עַל צַוְּארוֹתֵיכֶם
כִּי עָלְתָה רָעַתְכֶם לְפָנַי
כִּי אֶת עֶשֶׂר הַדַּקּוֹת הָאֵלֶּה נָתַתִּי לָכֶם אָמַר אֲדֹנָי
לְמִשְׁעֶנֶת וְלִשְׁעִיעוּת
וְאַחַר יִמַּסּוּ חוֹמוֹתֶיהָ וְקִירוֹתֶיהָ לֹא אֶעֱמֹס
וְכִי קְרָאתֶם לֹא אֶשְׁעֶה וּבְכִיתֶם וְלֹא תִּוָּשְׁעוּ
וְלֹא אָמַרְתָּ
לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמֵךְ דָּקוֹטָה
דַּכּוֹתָ יִהְיֶה שְׁמֵךְ, וְשׁוּב לֹא יִקְרָאוּךְ גַּן שָׁלוֹם
כִּי אִם גַּן אֵין־שָׁלוֹם, כִּי אֵין שָׁלוֹם וְלֹא יִהְיֶה שָׁלוֹם
וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם מֵעוֹלָם.
כִּי דָּקוֹטָה אֵינֶנָּה וְחָרְבָה וְאִישׁ לֹא אָמַר,
וְאִישׁ לֹא יָדַע וְאִישׁ לֹא יָשִׁיב.
כִּי מָה שֶׁלֹּא נִבָּא כְּאִלּוּ לֹא יִהְיֶה,
וְלֹא הָיָה, וְלֹא־אָהִיב,
כִּי אָהַבְתָּ אֶת דָּקוֹטָה רַק כְּשֶׁבֶר בֵּין־זְמַנִּים,
כְּאֹשֶׁר לֹא יַתְמִיד
וְעַל כָּךְ אֵין נִבָּאִים עָמוֹס
וְאֵין לָזֶה עָתִיד.