*
שָׁלוֹם גְּבִרְתִּי,
אֲנִי מְעֻנְיֶנֶת בַּבַּת שֶׁלָּךְ
זוֹ, שֶׁמַּזְכִּירָה אוֹתָךְ מְאוֹד
אֲנִי מַבְטִיחָה לַעֲמֹד
וּלְקַיֵּם אֶת מָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה
לָשֵׂאת בְּהוֹד
וּלְשַׁלֵּם
לֹא מְחִיר עֲלוּת, מְחִיר מָלֵא!
אֲנִי מְעֻנְיֶנֶת בְּבִתֵּךְ הַיְּחִידָה
הַחֲתוּמָה כְּטִיט חִידָה
וְיֵשׁ לִי גֶּלֶד וְצֵידָה
וְאִם תִּרְצִי אֶקֹּד קִדָּה
וַאֲבַקֵּשׁ שֶׁלִּי תִּתְּנִי
אֶת הַכְּבֻדָּה, אֶת הַכְּבֻדָּה
*
גְּבִרְתִּי תָּבִיאִי אֶת הַבַּת שֶׁלָּךְ
מָה יֵשׁ לְהִתְקַמְצֵן;
תְּשׁוּקָתִי הִיא הַתְּכַלְכֶּלֶת בְּתוֹכֵי הַנֵּר
וּבִתֵּךְ, לִבָּהּ יִשְׂבַּע, גַּם אִם לֹא יִשָּׂאָהּ מִילְיוֹנֵר
*
גְּבֶרֶת לְאָן אַתְּ מְמַהֶרֶת
עוֹד לֹא הֶרְאֵיתִי לָךְ אֶת כֹּבֶד הַשְּׁכָבוֹת
הַמִּצְטַבְּרוֹת; אֶת הַצְּחִיחוּת שֶׁל מֶחְדָּלַי
אֶת הַטּוּרְקִיז הַמִּתְגַּלֶּה בַּתַּחְתִּיּוֹת שֶׁל עֳמָקַי;
אֶת צְחוֹקִי הַמְּכַסֶּה,
לְפָנַיִךְ אֲנָשִׁים בָּכוּ. נָפְלוּ מֵהַכִּסֵּא