אִמִּי קוֹבֶרֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת בְּגֻמַּת הַמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה
יֶשׁ לָנוּ אִינְסְטִינְקְט שֶׁל צִפֹּרֶן אוֹגֶרֶת וְעִנְיָן בְּמַחְבּוֹאִים – צַלְמֵי יְלָדִים.
כְּבָר סָפַרְתִּי אוֹתָךְ מְגִנָּה עַל הַקִּיר הַפְּנִימִי וְנִצַּחְתִּי בְּאֶגְרוֹפִים
אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי יָד לָשֵׂאת (רַק הָאֶגְרוֹפִים אֲדֻמִּים כָּעֵת).
לֹא חִיַּכְתְּ וְלֹא הָיָה רִקּוּד. נִתְיַסְּרוּ כָּל הָאָבוֹת הַסַּנְדְּלָרִים.
בְּכָל זֹאת גֵּרַדְתִּי אוֹתָךְ מֵרִצְפַּת הַבְּדֹלַח וְהִמְטַרְתְּ אוֹתָנוּ אַגָּדָה.
אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לַחְדֹּל.
לְהִזְדַּחֵל בְּקֹשִׁי מֵאֵין הֶלֶם, לְהִזְדַּחֵל כְּדֵי לִפֹּל אֶל תּוֹךְ צֶלֶם.
הָיְתָה בְּשׂוֹרָה וְלֹא הָלַךְ כַּשּׁוּרָה, אוּלַי בְּעֶצֶם הָלַךְ
וְסִפַּחְתְּ סַנְדְּלָרִים בְּמַסְמֵר וּפַטִּישׁ.
יְלָדִים בּוֹנִים עָלַיִךְ. כָּל הַיְּלָדִים הַבְּרוּכִים בִּי מְאַמְּצִים עֲצַבִּים קְצוּרִים מֵהַתְּבוּאָה שֶׁלָּךְ.
יִתָּכֵן כִּי לֹא סְפַרְתִּינוּ.
יִתָּכֵן כִּי סָפַרְתְּ מִדַּי לְיִתָּכֵן
כִּי כָּל הַלֵּדוֹת נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת.
כַּפַּיִם מְחַיְּכוֹת וְכַפַּיִם
מְרַקְּדוֹת